איגרת חוב מוניציפלית
איגרת חוב מוניציפלית היא איגרת חוב המונפקת על ידי רשויות מקומיות.
כללי
[עריכת קוד מקור | עריכה]איגרת חוב (אג"ח) היא מסמך המעיד כי המחזיק בו העמיד הלוואה לרשות הגוף המנפיק אותו. האג"ח היא התחייבות של החברה או הגוף המנפיק לשלם למחזיק האיגרת תשלומי ריבית והחזר קרן, בתנאים ובמועדים שנקבעו. בעל האג"ח הוא נושה מובטח של החברה כלומר, הוא זכאי לקבל את המובטח בתנאי איגרת החוב ללא קשר לרווחי החברה או הפסדיה. לעומת זאת אין לבעל האג"ח (להבדיל מבעלים של חברה) רשות או זכות לפקח על ענייני החברה או להשתתף ברווחיה.
הרשות המקומית ומקורות ההכנסה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בישראל 242 רשויות מקומיות המשמשות כספק השירותים העיקרי לכלל האוכלוסייה. הרשויות המקומיות מונהגות על ידי נבחרים ובכוחן לפעול על פי מדיניות שתבטא את העדפות התושבים, במסגרת שבה החוק והוראות הממשלה מאפשרים זאת. מימון פעילות רשויות מקומיות נעשה באמצעות שני סוגים של תקציבים בהתאם למקורות המימון וליעוד ההוצאה:
- תקציב רגיל - תקציב הכולל את השירותים המסופקים על ידי הרשות המקומית.
- תקציב פיתוח (תקציב בלתי רגיל) - תקציב הכולל את פעולות הפיתוח והתשתית המבוצעות על ידי הרשות המקומית.
קשיי המימון
[עריכת קוד מקור | עריכה]הרשויות המקומיות, באמצעות תקציבי הפיתוח, עוסקות גם בביצוע עבודות תשתית, הקמת מבני ציבור ועבודות פיתוח שונות. חלק מפעילויות אלו ממומן במלואו על ידי הרשות המקומית, וחלקן בהשתתפות חלקית או מלאה של הממשלה.
ההכנסות שמקורן בכספים ממשלתיים יוצרים תלות גדולה בין השלטון המרכזי המפקח על פעילות השלטון המקומי וקובע את היקף המשאבים המחולקים. תלות זו, בשילוב עם צרכים גדלים והולכים של הרשויות המקומיות, הביאו לחיפוש אחר מקורות מימון נוספים.
בנוסף לשיקולי העצמאות התקציבית, החלו הרשויות המקומיות להתקל בקשיים גוברים והולכים בגיוס אשראי בנקאי, עובדה שהאיצה את הצורך במקורות חלופיים. אחד מהם נמצא בדמותה של איגרת החוב המוניציפלית, באמצעותה יכולה הרשות המקומית לגייס מהציבור מימון נוסף באמצעים עצמאיים.
סוגי איגרות חוב מוניציפליות
[עריכת קוד מקור | עריכה]בדרך כלל נהוג לסווג את איגרות החוב המוניציפליות לשתי קטגוריות עיקריות על פי מקור התקבולים המיועדים להחזר ההלוואות:
- איגרות חוב עם מקור סילוק המיועד בלעדית לתשלום הריבית והקרן, או בקיצור: אג"ח ייעודיות.
אלו הן איגרות חוב המציינות מקור הכנסות ספציפי של הרשות המקומית, אשר יוקדש מראש לצורך מילוי תנאי התשלומים בגין הנפקת איגרת החוב. איגרות חוב כאלו מקבלות לעיתים קרובות כינוי או שם, המציין את אופי מקור המימון להבטחת קיום ההתחייבות של הרשות המקומית המנפיקה.
דוגמאות לאיגרות חוב אלו הן איגרות חוב של בתי חולים, נמלי תעופה, חניונים וכדומה. בכל אחד מהמקרים הללו, הרשות המקומית מייעדת מקור הכנסות מסוים לצורך מילוי התחייבויותיה בגין קבלת ההלוואה.
- איגרות חוב מוניציפליות עם מחויבות כללית.
איגרות אלה משעבדות את כלל המקורות של תקבולי הרשות המקומית, כביטחונות למלווים. איגרות אלו מקנות למשקיעים בהן מעין "שעבוד צף" על ההכנסות העתידיות של הרשות המקומית ואף מזכות את מחזיקיהן בעדיפות וקדימות בתביעות כלפי המקורות התקבוליים הכללים שלה.
אג"ח מוניציפליות בעולם
[עריכת קוד מקור | עריכה]במדינות בהן יש חופש ועצמאות פיננסית לשלטון המקומי, הפעילות הכלכלית וההשקעות בשלטון המקומי גדלות. דוגמאות בולטות לכך הן בארצות הברית ובמערב אירופה, במיוחד בצרפת ובשוודיה.
בעקבות הרפורמה בשלטון המקומי בצרפת הפך השלטון המקומי לעצמאי יותר וכבר אינו בשליטה מלאה של השלטון המרכזי. תוצאה ישירה של רפורמה זו היא זרם ההשקעות הגדל והולך של הרשויות מקומיות. זרם ההשקעות מתאפשר בזכות החופש שניתן להן לגייס אשראי בכל הצורות המקובלות ובכללן באמצעות איגרות חוב מוניציפליות.
גם בשוודיה מידת העצמאות של השלטון המקומי גבוהה. השלטון המקומי מנהל פעילות שלטונית קהילתית רחבת היקף, שמתבטאת בחלקו של השלטון המקומי בתוצר. פעילות זו אפשרית בעיקר הודות לניהול הכספי העצמאי ובכלל זה הנפקות אג"ח בהיקפים גדולים.
אג"ח מוניציפליות בישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]בישראל אג"ח מוניציפליות הן מכשיר פיננסי שטרם נעשה בו שימוש נרחב. לראשונה אישר משרד האוצר לממן פרויקט בשיטה של איגרות חוב מוניציפליות ביוני 2001, למימון הקמת חניון תת-קרקעי בן שבע קומות על שטח חניון הבימה במרכז תל אביב. לעירייה אושר לשעבד את זרם התקבולים העתידי לטובת האג"ח כשהקרקע שימשה כבטוחה למשקיעים[1].
עיריית רמלה, גייסה בשנת 2005 140 מיליון ש"ח באמצעות איגרות חוב מוניציפליות. גיוס זה בוצע בתום עבודת מטה ארוכה שנערכה במשרדי האוצר, הפנים והמשפטים. בעקבות עיריית רמלה צעדו עיריות רעננה (150 מיליון ש"ח), יהוד-מונוסון (100 מיליון ש"ח) ואילת (80 מיליון ש"ח) אל הנפקות משלהן (2006)[2].
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ד"ר אילן ביז'ו, פיתוח תוכנית אג"חים מוניציפליים בישראל, מכון מילקן, ספטמבר 2000
- אריה הכט, "שידוד מערכות המימון ברשויות המקומיות בישראל", מכון פלורסהיימר, מרץ 1997
- נחום ביגר וסטיבן פלאוט, "איגרות חוב מוניציפליות בישראל?" מכון פלורסהיימר, 1997
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- רו"ח קובי נבון, רו"ח ענת בביץ, הדרך הנכונה לאג"ח מוניציפליות, באתר גלובס, 28 בספטמבר 1997
- סיכום 2006 בתחום האג"ח המוניציפלי - אתר מעלות
- אג"ח מוניציפלי - האם יש אלטרנטיבה?, ד"ר גד פניני - אתר ארנונה
- עיריית רמלה תגייס הון באמצעות אג"ח מוניציפלי, באתר ynet, 19 בספטמבר 2005
- אליהו גבאי, לעודד אג"ח מוניציפלי במקום לשפוך כסף לרשויות, באתר הארץ, 21 ביוני 2007
- צביקה רובינס, אג"ח מוניציפליות: מערכה ראשונה בחניון הבימה, באתר גלובס, 1 ביולי 2001
- אסף רותם, ירון זליכה: "האג"ח המוניציפלית תבטל את עיוותי האשראי שיצר קרטל הבנקים מול הרשויות המקומיות", באתר הארץ, 30 באוקטובר 2005
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ מירי ריילי, לראשונה: אושר מימון פרויקט באמצעות אג"ח מוניציפליות, באתר הארץ, 17 ביוני 2001
- ^ אסף רותם, כספי האג"ח המוניציפלי הציוני הראשון כבר ממוענים: ברמלה יקום המרכז המסחרי הלוגיסטי הגדול בישראל, באתר הארץ, 25 באוקטובר 2005
טל לוי,רוי-שטיין, איגוח מוצלח לעיריית אילת: גייסה 80 מיליון שקל בריבית של 5.7%, באתר הארץ, 5 בספטמבר 2006